מכשירי חיטוי במלח

כלורינציה באמצעות מלח (מכשיר חיטוי במלח, מערכת מלח, מכשיר מלח, כלורינטור מלח) היא שיטת חיטוי למי הברכה המנצלת מלח מומס (ביחס של 2.5-6 גרם לליטר) כמצע למערכת החיטוי. על מנת להגיע לרמה זו, כמויות של מלח גס, המיושמות לבריכת השחיה עפ"י טבלאות מוגדרות מראש ביחס לתכולה הכללית של המים, עוברות אלקטרוליזה ומפורקות למרכיביו של המלח - חומצה כלורית ונתרן כלורי אשר מהווים את החומר הפעיל בחיטוי הבריכה (אשר מקביל ואף שווה לחומר ממנו עשויות טבליות הכלור). למעשה, בריכת שחיה המחוטאת ע"י מלח איננה נקיה מכלור, אלא משתמשת במחולל כלור במקום שחרור בלתי מבוקר מטבליות.

ההבדל העיקרי מחיטוי מסורתי בכלור:

בחיטוי בריכות שחיה יש שני מושגים חשובים - כלור חופשי (FAC) וכלור מורכב (CAC). הכלור החופשי הוא כלור שזמין לחיטוי מיידי של המים, בעוד הכלור המורכב נוצר במגע עם הפרשות בבריכה (זיעה למשל). הכלור המורכב הוא זה האחראי לתופעות הלוואי שאנו מכירים כגון אדמומיות בעיניים, גירודים וריח חריף בבריכה. כאשר תופעות לוואי אלו חזקות, זה מצביע על חוסר בכלור חופשי במים ועל צורך ביישום של פי 5-10 מהכמות הרגילה של כלור לבריכה. 

לעומת זאת, בבריכות המחוטאות ע"י מלח, המחולל (אלקטרודה) מייצר כלור חופשי באופן מתמשך,  ובכך מונע הווצרות של כלור מורכב ואת תופעות הלוואי הנלוות אליו. כמו בבריכות המחוטאות ע"י כלור מסורתי, יש לעקוב אחר רמת הערכים במים על-מנת לשמור על כימיית מים תקינה. במערכת כזו, ערכי כלור נמוכים יכולים להצביע על חוסר במלח, דרישה גבוהה לכלור מצד הבריכה, חוסר במייצב כלור, חשיפה לשמש חזקה או תקלה טכנית במערכת החיטוי. רמת המלח בבריכת השחיה יכולה לרדת כתוצאה מאידוי מים, השפרצות, שטיפה נגדית של המסנן, כניסה של מי גשמים לבריכה ומילוי מים טריים.

ענייני בריאות:

מחקרים מדעיים גורסים כי מאחר וגם בבריכות המחוטאות ע"י מלח החומר הפעיל הוא בסופו של דבר כלור, אין הבדל מבחינה בריאותית בין השיטות. המחקר בנושא הוא אמין מאחר ובניגוד לדעה הרווחת שחיטוי במלח הוא עניין חדש של השנים האחרונות, השימוש בו נעשה החל מתחילת שנות השמונים, ושיפורים טכנולוגיים שהוזילו את בצורה משמעותית מערכות חיטוי במלח הם הסיבה שהשימוש בהם היום הוא נפוץ.

תפעול המערכת:

המחולל (אלקטרודה) מורכב מלוחות טיטניום מקבילים המצופים באירידיום. האלקטרוליזה סופחת את הקלציום וינרלים אחרים מהמלח וכך "מנקה" אותו מתוספים שמפריעים למלאכת החיטוי. מאחר והלוחות סופחים את המינרלים שמתגבשים עליהם, יש לנקות את האלקטרודה אחת לשלושה חודשים ע"י חומצת מלח המהולה בדלי מים ביחס של 1 ל-15. אם הניקיון לא מתבצע, יעילותו של המחולל נפגמת. בנוסף, שימוש במחולל לאורך זמן כאשר רמת המלח בבריכה נמוכה, יכול לפגום בציפוי הלוחות עד-כדי צורך בהחלפת האלקטרודה.

יתרונות וחסרונות:

היתרונות העיקריים של שימוש במערכת חיטוי במלח הם נוחות השימוש והעובדה שיש החדרה רצופה של כלור ברמה קבועה לתוך בריכת השחיה. כמו כן ניתן לציין את הירידה בתופעות הלוואי משימוש בכלור, ואפקט ה"ריכוך" של המלח אשר תורם למים נעימים יותר.

החסרונות העיקריים של שימוש במערכת חיטוי במלח הם העלות הראשונית הגבוהה (רכישה והתקנה של המערכת) והיותו של המלח מעודד קורוזיה.